ספירוגר הוא מיזם שהתחיל בסיפור אישי.
הסיפור התחיל בבוקר שגרתי לחלוטין. בני בן ה- 17 סיפר לי שבזמן האחרון הוא כל הזמן צמא והולך הרבה לשירותים. אני מדענית בעלת נסיון רב בתחום המחקר הרפואי הבנתי שמשהו לא בסדר ומיד בקשתי ממנו ללכת לרופא ולעשות בדיקות. כשהגיעו התוצאות, אף אחד מאתנו לא היה מוכן להם - ההבחנה: סכרת נעורים

ברגע אחד השגרה שלנו נכנסה לתוך מערבולת. ישר הריצו אותנו למרפאת סכרת, הפגישו אותנו עם רופאה, דיאטנית ויועצת. וכעבור יום שהרגיש כמו נצח, יצאנו מהמרפאה מצוידים בערכת שכללה מד סוכר, אינסולין, מזרקים ותחושה כללית של הלם.​

במרפאה הסבירו לנו שאין ממה להיבהל, בני יוכל להמשיך לחיות כרגיל… פשוט מעתה יצטרך לספור את הפחמימות שהוא אוכל ולהזריק אינסולין בהתאם. נשמע פשוט? המציאות כמובן הרבה יותר מורכבת. מהר מאוד הבנו שהאינסולין אומנם מוריד את הסוכר בדם, אבל תופעות הלוואי שלו יכולות להיות לא נעימות ואף הרסניות.

אינסולין זה לא פתרון – זו ברירת מחדל​

במשך שנים של ניסיון מחקרי בתחום הרפואי לא למדתי על סוכרת כמו שלמדתי בשנים האחרונות כאימא לנער סוכרתי. הסוכרת גרמה לי להסתכל על תגיות של מוצרים בסופר, שלפני כן לא שמתי לב אליהן, כבר בקנייה הראשונה אחרי האבחון גיליתי שאנחנו חיים מנותקים לגמרי מהאוכל שאנחנו צורכים. אנחנו לא מודעים לכמות הענקית של הפחמימות שאנחנו אוכלים! יותר מכך, מוצרים שבכלל לא דמיינתי שיוסיפו להם סוכר, כמו למשל רסק עגבניות, מכילים תוספת סוכר. ז"א מוסיפים עוד פחמימות למוצר שגם ככה מכיל פחמימות ויכול להיות טעים באותה מידה בלי התוספת. בהסתכלות אחורה אני לא יכולה לתאר את מה שעברנו בבית בצורה אחרת מלבד – התפכחות.​

למדנו שככל שמפחיתים בכמות הפחמימות, קל יותר לשמור על איזון. הפחתה בכמות הפחמימות ושילוב פעילות גופנית מאפשרת לנהל את הסוכרת במינימום תרופה ומקסימום איכות חיים.

כל הבית עבר שינוי הדרגתי, הרבה מוצרים שבעבר קניתי כגון: יוגורטים מתוקים, קורנפלקס, מאפים, בייגלה, וופלים, שקדי מרק, לא נכנסים יותר לבית. בארוחות תמיד יש הרבה ירקות ומנה עקרית שמכילה ביצים/עופות/דגים והרבה פחות תוספות עשירות בפחמימות (פחות תפוחי אדמה, אורז, פסטה).

גיליתי שמאוד קל להכין אוכל מזין וטעים המכיל פחות פחמימות, אבל קינוח דל-פחמימה שכולם יואהבו לאכול הרבה יותר קשה להכין.

חפשתי על המדפים מאפים, מתוקים ומלוחים דלי פחמימות וכל שמצאתי במאפיות וברשתות המזון היה מאפים ומתוקים "ללא תוספת סוכר" או "ללא סוכר". לתדהמתי גיליתי שרובם מכילים הרבה מאוד פחמימות, לפעמים כמות הפחמימות הייתה זהה למוצר עם הסוכר. בלית ברירה, החלטתי ללמוד ולחקור את חומרי הגלם הקיימים ולמיין כאלה המתאימים לאפייה דלת פחמימות. הבנתי שלהפחית את כמות הפחמימות הזמינות במאפה זה  אתגר טכנולוגי והרקע המדעי שלי בתחום הבריאות והחומרים חיוני ביותר לפיתוח כזה. מצאתי את עצמי מוקסמת מהאתגר לפתח מזונות שיהיו גם טעימים וגם יותר בריאים, מוצרים שיכולים למנוע מחלות ולשפר את איכות חיינו. בתי, אבישג, שהייתה סטודנטית בטכניון, נרתמה לעזור לי בכישרון העיצוב, היצירתיות וכישורי השיווק שלה. השילוב של שתינו, היידע הרפואי -מחקרי והיצירתיות הוליד את הפעילות של ספירוגר. כך המטבח הביתי שלנו הפך למעבדת מחקר. מצאנו את עצמינו מפתחות פורמולציות חדשות למאפים משמחים - טעימים ואטרקטיבים במראה וגם דלי פחמימה שלא מקפיצים את רמת הסוכר בדם. מאפים משמחים ובריאים שכולם אוהבים לאכול.

ספירוגר הוקם כדי לתת לכולנו אלטרנטיבה בריאה יותר למוצרי הקונדיטוריה הקיימים, לשפר את איכות החיים של סוכרתיים ושל כולנו.   

אתם מוזמנים לעקוב אחרי  הבלוג שלנו ולהגיב.

דר' יהודית זליגמן